שיר ללא כותרת מתוך הספר "מצב מצור" מאת מחמוד דרוויש, תירגם מערבית מחמד חמזה ע'נאים
נדמה שבכל דור ודור צריכים בני האנוש לענות על השאלות האם ומדוע לכתוב שירה (או ליצור כל אמנות אחרת) מול הזוועות המתרחשות סביבנו. ספרו של מחמוד דרוויש, 'מצב מצור', הוא חוליה בשרשרת הארוכה של התשובות הראויות לשאלות האלו. שכן אפילו אדורנו שאמירתו המפורסמת בנושא היתה הטענה שכתיבת שירה אחרי אושוויץ היא מעשה של ברבריות חזר בו מטענה זאת לקראת סוף חייו וכתב "הסבל המתמשך זכאי לייצוג כשם שהמעונה זכאי לצרוח; לפיכך, ייתכן שהיתה זו טעות לקבוע כי אחרי אושוויץ לא ניתן עוד לכתוב שיר." אך ספרו של דרוויש, מצב מצור, לא בוחר רק בזעקתו של המעונה אלא גם בזכותו של היופי לזרוח מבעד לכאב.
כוסות רוח 